חוק הירושה (תיקון מס' 21), התשפ"ד–2024

החוק מאפשר לפסול יורש מלרשת גם על פי קביעה אזרחית שגרם למות המוריש, לא רק לאחר הרשעה פלילית.

מה המצב היום?

על פי החוק, די שבית משפט אזרחי יקבע שאדם גרם למות המוריש בכוונה או באדישות כדי לפסול אותו מלרשת, ובלבד שלא הוכיח סייג לפליליות. בית המשפט רשאי להחליט שלא לפסול או לפסול רק חלקית אם שוכנע שזה היה רצון המוריש.

מה החוק משנה?

לפני התיקון, פסילת יורש בשל גרימת מות המוריש התאפשרה רק לאחר הרשעה פלילית בהמתה. התיקון מוסיף קביעה אזרחית כעילת פסילה וכן מסדיר מה קורה לילדיו של יורש שנפסל: לגבי ילדי המוריש עצמו – ברירת המחדל שהם יורשים במקום ההורה הפסול, ולגבי ילדי קרוב אחר שנפסל – ברירת המחדל שאינם יורשים במקומו.

מי מושפע?

יורשים שגרמו למות המוריש בכוונה או באדישות, ילדים וצאצאים של יורשים שנפסלו מלרשת, בתי משפט ועורכי דין העוסקים בענייני ירושה, בני משפחה המתדיינים על חלוקת עיזבון

טיעונים בעד

• הרחבת עילת הפסילה מאפשרת למנוע ירושה ממי שגרם למות המוריש גם כשלא הוגש נגדו כתב אישום, זוכה בפלילים או שההליך הפלילי לא הסתיים בהרשעה, ובכך מגנה על רצון המוריש ועל שלמות הצדקה.
• מתן שיקול דעת לבית המשפט להתחשב ברצון המוריש ובנסיבות המקרה מביא לגמישות ולהתאמה אישית, כולל אפשרות לפסילה חלקית או להימנעות מפסילה.

טיעונים נגד

• רמת ההוכחה האזרחית נמוכה מהפלילית, ולכן קביעה אזרחית עלולה להוביל לפסילת יורשים על בסיס ראיות חלשות יותר ולפגוע בזכויותיהם, גם בהיעדר הליך פלילי הוגן.
• הכללים השונים לגבי ברירת המחדל בירושת ילדי יורש שנפסל – הפוכה בין צאצאים ישירים של המוריש לבין קרובים אחרים – עלולים ליצור מורכבות משפטית ולעורר מחלוקות משפחתיות קשות בעת פטירה.

רמת השפעה

השפעה בינונית

ההסבר נועד להנגשה בלבד ואינו ייעוץ משפטי. הנוסח המחייב: המקור הרשמי באתר הכנסת