חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ה–2024

החוק מאפשר לשר הפנים לגרש מהארץ בני משפחה של מחבלים שידעו על הפיגוע מראש, תמכו בו או עודדו אותו, לתקופה של 7 עד 20 שנה.

מה המצב היום?

ככל הנראה, אין כיום הסדר חוקי המקנה לשר הפנים סמכות לגרש אזרחים או תושבים בשל קרבת משפחה למחבל או בשל תמיכה במעשה טרור. בעבר נחקק חוק דומה, אך בג"ץ פסל אותו — ומשכך יש לבחון את החוק החדש גם לאור ההלכה המשפטית שהתפתחה.

מה החוק משנה?

החוק מקנה לשר הפנים סמכות, לאחר שימוע, להוציא צו גירוש נגד בן משפחה של מחבל אם ידע מראש על התוכנית ולא עשה כל שביכולתו למנוע אותה, או אם הביע תמיכה, הזדהות, שבח, אהדה או עידוד לטרור או לארגון טרור. לאזרח ישראלי — צו לתקופה של 7 עד 15 שנה; לתושב קבע או תושב ארעי — 10 עד 20 שנה.

מי מושפע?

אזרחים ישראלים שהם בני משפחה של מחבלים, תושבי קבע ותושבים ארעיים שהם בני משפחה של מחבלים, משרד הפנים ומערכת אכיפת החוק, החברה הערבית-פלסטינית בישראל, במיוחד משפחות של מבצעי פיגועים

טיעונים בעד

• החוק יוצר הרתעה אישית ומשפחתית ומעודד בני משפחה לפעול באופן אקטיבי למניעת פיגועים שהם מודעים אליהם מראש.
• החוק מאפשר למדינה לטפל במקרים שבהם אין אפשרות להוכיח אחריות פלילית ישירה, אך קיים קשר ברור לתמיכה או לאדישות כלפי מעשה טרור.

טיעונים נגד

• החוק פוגע בעקרון האחריות האישית הפלילית — גירוש של אדם בשל מעשים של קרוב משפחה עלול לפגוע בבני משפחה חפים מפשע, לרבות ילדים, נשים וקשישים.
• החוק עלול לפגוע בזכויות יסוד חוקתיות — חופש התנועה, הזכות להליך הוגן, קשר עם המשפחה והגנה על קטינים — ולעמוד בסתירה להלכה שהתפתחה בבג"ץ בנוגע לחוק דומה.

רמת השפעה

השפעה גבוהה

ההסבר נועד להנגשה בלבד ואינו ייעוץ משפטי. הנוסח המחייב: המקור הרשמי באתר הכנסת