חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026

במסגרת חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026, נקבע כי שר הביטחון יורה למפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון לתקן את הצו בדבר הוראות ביטחון, כך שעל תושב האזור (למעט אזרח ישראלי או תושב ישראל) שגרם בכוונה למותו של אדם במסגרת מעשה טרור, כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, יוטל עונש מוות בלבד – אלא אם מצא בית המשפט הצבאי, מנימוקים מיוחדים, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלן ראוי להטיל עונש מאסר עולם. סמכותו של בית המשפט הצבאי לגזור עונש מוות לא תותנה בבקשת התביעה, בהחלטה פה אחד של הרכב השופטים, או בכך שדרגת השופטים אינה פחותה מסגן אלוף. מפקד כוחות צה"ל באזור לא יהיה רשאי לחון, להקל או להמיר עונש מוות שנגזר על מחבל. כמו כן, נקבעה הוראה ייחודית לעניין סמכות השיפוט של תושבי יהודה ושומרון, ולפיה מקום העמדתם לדין – בבתי המשפט האזרחיים בישראל או בבתי המשפט הצבאיים ביהודה והשומרון, ייקבע בהתאם למדיניות שיקבע שר הביטחון בנושא. בנוסף, תוקן חוק העונשין כך שאדם הגורם למותו של אדם מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל בנסיבות של מעשה טרור, דינו יהיה מיתה או מאסר עולם בלבד. סמכות בית המשפט האזרחי להטיל עונש מוות בעבירות אלו, ולפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, לא תותנה בכך שהתביעה ביקשה זאת. עוד נקבע כי גזר דין מוות יבוצע בתלייה בתוך 90 ימים מיום שהפך לחלוט. החוק מסמיך את ראש הממשלה לבקש מבית המשפט לעכב את ביצוע גזר הדין מסיבות מיוחדות שיירשמו ולתקופה מצטברת שלא תעלה על 180 ימים. עוד תוקן חוק הממשלה, כך שאם תחליט לשחרר אסיר מטעמים של ניהול יחסי החוץ והביטחון של המדינה, היא לא תוכל להורות על שחרור ממאסר של אדם שהורשע, חשוד או נאשם בעבירה שדינה מיתה. לבסוף, תוקנה פקודת בתי הסוהר לשם הסדרת תנאי החזקתו של נידון למוות בנפרד משאר האסירים ותוך הגבלת הגישה אליו למורשים בלבד. החוק מחיל הוראות סודיות מחמירות על זהות הסוהרים והנהלים, שהפרתן ופרסום פרטים ללא היתר מהווים עבירה פלילית, ומעגן את זכותם של משפחות נפגעי העבירה לקבל עדכון בעניין ההוצאה להורג ולנציגיהן להיות נוכחים בעת ביצוע גזר הדין.