חוק העונשין (תיקון מס' 146 והוראת שעה), התשפ"ג–2023

החוק יוצר עבירה פלילית חדשה של גביית 'דמי חסות' מבעלי עסקים, בשתי דרגות חומרה, ומאפשר חילוט רכוש מהעבריינים.

מה המצב היום?

כיום מי שגובה כספים מבעלי עסקים תוך איום או ניצול מצוקה יכול להיתבע בעבירות קיימות כמו סחיטה ואיומים, אך אין עבירה ייעודית שמתמקדת בתופעת 'דמי החסות' עם חזקת מודעות וכלי חילוט ייעודיים.

מה החוק משנה?

החוק מגדיר שתי עבירות חדשות: גביית דמי חסות תוך ניצול מצוקה (דרגה ראשונה) וגבייה תוך איום (דרגה שנייה, חמורה יותר). כמו כן נקבעים עונשי מינימום, חזקת מודעות למצוקת הקורבן, ואפשרות לחלט רכוש מהעבריין גם בהליך אזרחי ללא הרשעה פלילית.

מי מושפע?

בעלי עסקים קטנים ובינוניים, במיוחד באזורים עם נוכחות פשיעה מאורגנת, גובי דמי חסות וארגוני פשיעה, משטרת ישראל והפרקליטות, בתי המשפט הפליליים והאזרחיים

טיעונים בעד

• החוק נותן כלי ייעודי וברור למאבק בתופעה שמטילה פחד על בעלי עסקים ופוגעת בכלכלה הלגלית.
• חילוט הרכוש גם בהליך אזרחי ללא הרשעה מקשה על עבריינים ליהנות מפירות הפשיעה ומהווה הרתעה חזקה.

טיעונים נגד

• חזקת המודעות עלולה להקשות על נאשמים להוכיח חפות גם אם לא ידעו על מצוקת הקורבן, ולפגוע בזכות להליך הוגן.
• עונשי מינימום וחילוט רכוש בהליך אזרחי עלולים להיות חמורים מדי ולפגוע בעיקרון ההתאמה האישית של הענישה ובחזקת החפות.

רמת השפעה

השפעה גבוהה

ההסבר נועד להנגשה בלבד ואינו ייעוץ משפטי. הנוסח המחייב: המקור הרשמי באתר הכנסת