חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4)

תיקון חוק היסוד קובע כי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין, יבחרו סיעות הקואליציה וסיעות האופוזיציה, כל אחת בנפרד, שני נציגי ציבור שהם משפטנים שכשירים להתמנות לשופט בית המשפט העליון. בנוסף, תיקון חוק היסוד מעגן את הנוהג לפיו מקרב שני נציגי הכנסת בוועדה, אחד יהיה מסיעות הקואליציה והשני מסיעות האופוזיציה, וכי כל אחד מהם ייבחר על ידי אותן סיעות. הנציגות של הרשות השופטת ושל הממשלה בוועדה לא תשתנה ותורכב משלושה שופטים ושני שרים. כמו כן, בחוק היסוד נקבעו הוראות מיוחדות למצב שבו סיעות הקואליציה מונות יותר מ-80 חברי כנסת. זאת ועוד, חוק היסוד מסדיר כי בתקופת בחירות, או בתקופה שלאחר שהממשלה התפטרה, לא תבחר הוועדה השופטים, וכי החלטות אחרות של הוועדה יתקבלו על דעת כל חבריה. באשר לסדרי עבודת הוועדה וכללי הכרעה בה נקבע כי המניין החוקי בישיבות הוועדה יעמוד על חמישה חברים, וכן נקבע הסדר לעניין הרוב הדרוש להחלטה לעניין בחירת שופט: במינוי שופט לערכאות הנמוכות – בחירת שופט תתקיים ברוב של חמישה חברים בוועדה, ובלבד שהרוב כולל אחד מארבעת נציגי הקואליציה בוועדה (אחד משני השרים, חבר הכנסת מהקואליציה או נציג הציבור שנבחר על-ידי הקואליציה), אחד משני נציגי האופוזיציה בוועדה (חבר הכנסת מהאופוזיציה או נציג הציבור שנבחר על-ידי האופוזיציה) ואחד משלושת השופטים חברי הוועדה. כלל הכרעה זה הינו כלל ההכרעה ה"רגיל" שחל גם על החלטות אחרות של הוועדה, שאינן בחירה בשופטים. במינוי שופט לבית המשפט העליון – בחירת שופט מחייבת רוב של חמישה מחברי הוועדה, הכולל אחד מנציגי הקואליציה ואחד מנציגי האופוזיציה בוועדה, אך ללא צורך בהסכמת אחד השופטים החברים בוועדה. בנוסף לכללי הכרעה אלו, נקבע בחוק היסוד מנגנון להכרעה במצב של "מבוי סתום" בבחירת שופטים לבית המשפט העליון, שניתן להפעילו פעם אחת בכל כנסת, ורק אם יש שני תקנים פנויים בבית המשפט העליון, שהוועדה לא מצליחה למלא במשך תקופה של שנה מהיום שבו הסתיימה הכהונה של שופט הראשון, או מתחילת כהונת הכנסת, לפי המאוחר. המנגנון מאפשר לנציגי הקואליציה בוועדה להציע שלושה מועמדים מטעמם ומחייב את יתר החברים לבחור מהם מועמד, ונותן אפשרות מקבילה לנציגי האופוזיציה.