חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ו–2026

התיקון לחוק זכויות משדרים ומבצעים, התשמ"ד–1984, מתאים את זכויותיהם של המבצעים בישראל לעידן המודרני. מבצעים הם מי שמבצעים יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית במשחק, בשירה, בנגינה, במחול או בדרך אחרת, וזכויות המבצעים הן זכויות נפרדות מזכויות היוצרים. התיקון עורך כמה שינויים משמעותיים בזכויות המבצעים ביחס לחוק הקיים: ראשית, התיקון לחוק קובע שתתווסף לסל הזכויות של מבצעים גם זכות בלעדית להעמדה לרשות הציבור של ביצועיהם. הזכות הבלעדית להעמדה לרשות הציבור היא זכותו של המבצע למנוע הנגשה של עותק של הביצוע שלו לציבור, כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליו מכל מקום ובכל מועד לפי בחירתם. עם הוספת זכות זו, מבצעים יוכלו למנוע העמדה של הביצוע שלהם לרשות הציבור ללא הסכמתם, או לדרוש תשלום עבור העמדתו לרשות הציבור, למשל מפלטפורמות שמאפשרות צריכת תוכן לפי דרישה, מה שמוכר למשל כ-Video on Demand (VOD). שנית, לפי החוק הקיים, למבצעים אמנם אין זכות בלעדית למנוע השמעה או הצגה של ביצוע שלהם בציבור – למשל באולמות אירועים, במסעדות וכדומה (זכות ל"ביצוע פומבי"), אך יש להם זכות לקבל תמלוג ראוי בשל ביצוע פומבי של הביצוע שלהם (הזכות לתמלוג ראוי). התמלוג משולם ל"ארגון התמלוגים היציג" המייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים ובעלי זכויות מבצעים, והארגון מעביר את התמלוגים למבצעים, בין אם הם חברים בו ובין אם אינם חברים בו. התיקון לחוק קובע הוראות לעניין חובות שוויון ושקיפות שיחולו על הארגון האמור, הן כלפי מי שמשתמשים בביצועים והן כלפי המבצעים. בנוסף קובע התיקון לחוק שרק עמותה או חברה לתועלת הציבור יוכלו לשמש כארגון כאמור. שלישית, התיקון לחוק קובע מגבלות לעניין האפשרות להעביר את הזכות לתמלוג ראוי. ככלל, לעניין ביצוע של יצירה מוסיקלית הכלול בתקליט, נקבע שזכותו של המבצע לתמלוג ראוי אינה ניתנת להעברה או לוויתור במשך שבע השנים הראשונות מיום הקלטת הביצוע. לעניין ביצוע הכלול ביצירה קולנועית, נקבע שהמבצע זכאי לתמורה הולמת בשל העברת זכותו לתמלוג ראוי או ויתור עליה. למגבלות אלה נקבעו מספר חריגים. בין השאר, נקבע כי מבצע רשאי לוותר על זכותו לתמלוג ראוי בשל ביצוע פומבי שנעשה בידי גוף כגון עמותה, מלכ"ר, מוסד חינוך, ספריה, ארכיון או מוזיאון, או להעביר לגוף כאמור את זכותו לתמלוג ראוי. רביעית, התיקון לחוק מבקש להקל על עסקים קטנים, וקובע שהשמעה או הצגה בציבור של ביצוע בידי בעל עסק זעיר איננה כלולה בהגדרה "ביצוע פומבי", ולכן בעל עסק כאמור לא יידרש לשלם תמלוגים בשל כך, אלא אם כן חלק מהותי מעיסוקו הוא השמעה או הצגה בציבור של ביצועים. "בעל עסק זעיר" מוגדר לעניין זה כבעל עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על הסכום הקבוע בהגדרה "עוסק פטור" בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975 (כלומר, כ-120,000 ש"ח כיום). נוסף על כך, התיקון לחוק קובע כי בתובענה בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי יהיה בית המשפט רשאי לפסוק סעד כספי בלבד, כלומר בית המשפט לא יהיה רשאי לתת צו מניעה להפסקת השימוש. זאת, משום שגם הזכות המוקנית למבצעים לעניין זה היא זכות לקבלת תמלוג ראוי, ומלכתחילה אין להם זכות למנוע את השמעת או הצגת הביצוע בציבור. בית המשפט יהיה רשאי לפסוק פיצוי בלא הוכחת נזק בתובענה כאמור, אולם סכום הפיצוי כאמור יוגבל, כך שבמקום סכום של עד 100,000 שקלים חדשים לכל הפרה, שרשאי בית המשפט לפסוק לפי הדין הקיים (אלא אם מדובר במסכת אחת של מעשים), בית המשפט יוכל לפסוק פיצוי בסכום שלא יעלה על פי שלושה מהתעריף השנתי של התמלוג הראוי או פי עשרה מהתעריף של התמלוג הראוי בעד פעילות מסוימת במועד מסוים, או על 25,000 שקלים חדשים, לפי הגבוה. אם בעל הזכות סבור כי שווי הנזק שנגרם לו גבוה יותר, פתוחה בפניו כמובן הדרך להוכיח את נזקו ולבקש מבית המשפט שיפסוק לו פיצויים עבור הנזק שנגרם לו בפועל. בנוסף, התיקון מאמץ את השימושים המותרים הקבועים בחוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007, כך שיחולו בשינויים המחויבים גם לגבי זכויות מבצעים. שימושים מותרים הם שימושים שניתן לעשותם גם ללא קבלת הסכמה מבעלי הזכויות וללא תשלום תמורה לבעלי הזכויות, למטרות שיש בהן חשיבות ציבורית. בהמשך לכך, יתאפשר למשל שימוש הוגן בביצוע, שימוש בביצוע בהליכים משפטיים או בהליכים מינהליים לפי דין וכדומה, בלא שהמשתמש יידרש לקבל את הסכמת המבצע לכך או לשלם תמלוגים בשל שימושים אלה. עוד קובע התיקון לחוק שמדי שנה יוקצה תקציב לתמיכה באמנים במצוקה, מתוך תקציב משרד התרבות והספורט, והוא ישמש לתמיכה באמנים לפי אמות מידה שוויוניות שיפרסם שר התרבות והספורט באתר משרדו. התקציב יעמוד על סך של 2.5 מיליון ש"ח בשנת 2026, על סך של 5 מיליון ש"ח בשנת 2027, ועל סך של 7 מיליון ש"ח החל משנת 2028 ובכל שנה לאחר מכן. נוסף על כך, התיקון לחוק כולל תיקון עקיף לחוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007, שבמסגרתו נקבע כי השמעה או הצגה בציבור של יצירה בידי בעלי עסקים זעירים לא תיכלל בהגדרה "ביצוע פומבי" בחוק האמור, ולפיכך בעלי עסקים כאמור לא יידרשו לקבל הסכמה לפעולות האמורות או לשלם תמלוגים בשל ביצוען. בנוסף, התיקון העקיף לחוק מרחיב את השימוש המותר הקבוע כיום בחוק זכות יוצרים לעניין ביצוע פומבי של יצירות במהלך הפעילות החינוכית של מוסדות חינוך, כך שיחול גם לגבי מסגרות חינוכיות-חברתיות מסוימות נוספות, דוגמת מועדוניות שמנהלות רשויות מקומיות, צהרונים שאינם פרטיים וקייטנות ציבוריות, וגם אם השימוש נעשה בידי אדם שאינו עובד המוסד או מסגרת החינוך או תלמיד הלומד בהם, בתנאים המנויים בתיקון לחוק. השימוש המותר האמור יחול גם לגבי זכויות מבצעים. כמו כן, התיקון לחוק קובע תמריץ לארגוני הניהול המשותף בתחום זכויות היוצרים וזכויות המבצעים הפועלים כיום בשוק, לקיים מנגנון של גבייה משותפת של תמלוגים עבור ביצוע פומבי ממשתמשים. זאת, כדי להפוך את תהליך תשלום התמלוגים בעד ביצוע פומבי של יצירות וביצועים לפשוט יותר עבור בעלי עסקים, שכיום נדרשים לשלם עבור שימוש כאמור למספר ארגונים שונים שכל אחד מהם מייצג בעלי זכויות שונים, וכדי לחסוך בעלויות התפעול של מנגנון גביית התמלוגים כאמור. התיקון לחוק קובע כי ארגון שלא יצטרף לגבייה המשותפת בתוך 18 חודשים מה-20 במאי 2027 (מועד התחילה של התיקון לחוק), לא יהיה רשאי לבקש מבית המשפט לפסוק לו פיצוי בלא הוכחת נזק בשל הפרת הזכות לביצוע פומבי. בנוסף, לגבי אותו ארגון יורחב הפטור שיחול לעניין בעלי עסקים זעירים כך שהצגה או השמעה של ביצוע או יצירה בציבור בידי בעל עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על פי ארבעה מהסכום הקבוע בהגדרה "עוסק פטור" בחוק מס ערך מוסף (כלומר, כ-480,000 ש"ח כיום) – לא תיחשב "ביצוע פומבי" ולכן בעל עסק כאמור לא יידרש לשלם תמלוגים עבור ביצוע פומבי ולא יהיה חשוף לתביעות בעניין.