חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2024

החוק נותן לבתי הדין הרבניים כלים חזקים יותר להתמודד עם מי שמסרב לתת גט או לקבל גט, כולל צווי הגבלה כלכליים והטלת חרם.

מה המצב היום?

כיום בית הדין הרבני יכול להטיל צווי הגבלה על סרבן גט, אך הכלים מוגבלים יחסית. הטלת צו הגבלה על אישה שנקבע שעליה לקבל גט דורשת אישור מיוחד של נשיא בית הדין הרבני הגדול.

מה החוק משנה?

החוק מוסיף צווי הגבלה כלכליים (כולל תשלומי כפייה), מאפשר להטיל חרם דרבנו תם גם על מי שמסית סרבן, ומבהיר מתי חייבים להטיל צווי הגבלה. כמו כן, הוא מסיר את הצורך באישור נשיא בית הדין הגדול כדי להטיל צו הגבלה על נשים.

מי מושפע?

סרבני גט – גברים ונשים שמסרבים לתת או לקבל גט, בני זוג הממתינים שנים לגט (במיוחד נשים), בתי דין רבניים, צדדים שלישיים המעורבים בסירוב, למשל בני משפחה

טיעונים בעד

• החוק נותן כלים חזקים יותר לשחרר אנשים שנתקעו במצב של 'מסורבי גט' – מצב שפוגע קשות בחייהם, במיוחד בנשים שלא יכולות להינשא מחדש ולפתוח פרק חדש בחייהן.
• הצווים הכלכליים והחרם יוצרים תמריץ אמיתי לסרבן לשנות את עמדתו, מה שעשוי לקצר את ההליכים במקום להשאירם תקועים לשנים רבות.

טיעונים נגד

• הרחבת הצווים עלולה לפגוע בחופש הפרט ובזכויותיו של מי שמסרב לגט, גם אם לדעתו יש לסירוב טעם הלכתי או אישי לגיטימי.
• הסרת הדרישה לאישור נשיא בית הדין הגדול בכל הנוגע לנשים עלולה להחליש את ההגנה על נשים מפני שימוש בלתי זהיר בצווי הגבלה נגדן.

רמת השפעה

השפעה גבוהה

ההסבר נועד להנגשה בלבד ואינו ייעוץ משפטי. הנוסח המחייב: המקור הרשמי באתר הכנסת