חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 66), התשפ"ג-2023

התיקון לחוק נחקק על רקע תופעות חוזרות ונשנות של עוקץ ועושק אזרחים ותיקים וצרכנים פגיעים אחרים באמצעות שיטות שיווק אגרסיביות שיש בהן הטעיית הצרכן, השפעה בלתי הוגנת על הצרכן או הפרה אחרת של חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. החוק בנוסחו לפני התיקון מסמיך את הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן (להלן – הממונה) להטיל עיצום כספי בשל הפרה מהוראות החוק, ואם ההפרה נעשתה בנסיבות מחמירות (שכוללות רק הפרות הנוגעות למספר רב במיוחד של צרכנים), סכום העיצום הכספי יהיה בשיעור פי אחד וחצי מהסכום המקורי שניתן להטיל בשל אותה הפרה. התיקון לחוק מרחיב את ההגדרה של הפרה בנסיבות מחמירות, כך שזו תכלול גם הפרה של הוראה מהוראות החוק המנויה בתוספת השביעית לחוק, שנעשתה כלפי צרכן שהוא אזרח ותיק, עולה חדש, קטין, אדם שניכר כי הוא נתון במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית ואדם שניכר כי אינו שולט בשפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם התקשרות בעסקה. התוספת השביעית כוללת הפרות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי בנסיבות מחמירות, בין היתר, הפרות שעניינן הטעייה של צרכן והפרות הנוגעות לביטול עסקה. לפי התיקון לחוק, שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת האמורה. עם זאת, הממונה יהיה רשאי להטיל עיצום כספי בנסיבות מחמירות כאמור רק בהתאם לנהלים שיורה עליהם. נהלים אלו יהיו טעונים אישור של היועץ המשפטי לממשלה ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. כמו כן, התיקון לחוק מגדיל את סכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל הפעלת השפעה בלתי הוגנת על צרכנים תוך ניצול מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של צרכן או תוך ניצול העובדה שצרכן אינו יודע במידה מספקת את השפה שבה נקשרת העסקה. בהתאם לכך, התיקון לחוק יצר מדרגה חדשה של סכום העיצום – הגבוהה ביותר שניתן להטיל לפי החוק, כך שהסכום לגבי יחיד יעמוד על כ-38,000 ₪ ולגבי תאגיד – כ-69,000 ₪. עוד נקבע כי במסגרת הודעה על כוונת חיוב, אותה מוסר הממונה למפר טרם הטלת עיצום כספי עליו, יפרט הממונה את הנסיבות המחמירות לעניין ההפרה, אם היו. בהמשך לכך, זכות טיעון המוקנית למפר בחוק תחול גם ביחס לטענות בנוגע להתקיימותן של נסיבות מחמירות.