חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 44), התשפ"ד–2024

החוק מעביר את הסמכות להכיר בתארים זרים במשפטים מהאוניברסיטה העברית לידי המשרד למשפטים, ומרחיב את הפטור מבחינת ההתמחות גם למי שעבד כעורך דין בחו"ל ללא הסמכה פורמלית.

מה המצב היום?

כיום, הסמכות להכיר בתארים זרים במשפטים נתונה לאוניברסיטה העברית בירושלים. פטור מבחינת ההתמחות ניתן במקרים מסוימים לעורכי דין שהוסמכו בחו"ל.

מה החוק משנה?

הסמכות להכרה בתארים זרים תועבר לממונה מטעם שר המשפטים, שיפעל לפי אמות מידה שתקבע ועדה ייעודית. בנוסף, הפטור מבחינת ההתמחות יחול גם על מי שעבדו בפועל כעורכי דין בחו"ל במדינות שבהן לא נדרשת הסמכה פורמלית, בכפוף לאישור הלשכה ולקריטריונים שתקבע הוועדה.

מי מושפע?

בעלי תארים זרים במשפטים המבקשים לעסוק בעריכת דין בישראל, מי שעבדו בפועל כעורכי דין בחו"ל ללא הסמכה פורמלית, האוניברסיטה העברית בירושלים, לשכת עורכי הדין בישראל

טיעונים בעד

• ריכוז הסמכות בידי משרד המשפטים עשוי ליצור אחידות בקריטריונים ולהפחות תלות במוסד אקדמי יחיד.
• הרחבת הפטור מבחינת ההתמחות מכירה בניסיון מעשי אמיתי ולא רק בהסמכה פורמלית, ומקלה על שילוב עורכי דין מנוסים בישראל.

טיעונים נגד

• העברת הסמכות ממוסד אקדמי עצמאי לידי משרד ממשלתי עלולה להפוך את התהליך לפוליטי יותר ולפחות מקצועי.
• הרחבת הפטורים למי שלא הוסמך כלל כעורך דין עשויה להחליש את רמת המקצועיות ולהקשות על הבטחת איכות אחידה של עורכי הדין בישראל.

רמת השפעה

השפעה בינונית

ההסבר נועד להנגשה בלבד ואינו ייעוץ משפטי. הנוסח המחייב: המקור הרשמי באתר הכנסת