חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ד-2024

חוק חדש שמסדיר את כל שלבי הבוררות לסכסוכים מסחריים בין-לאומיים בישראל, מההסכמה לבוררות ועד לאכיפת פסק הבורר.

מה המצב היום?

כיום סכסוכי בוררות מסחרית בין-לאומית מוסדרים במסגרת חוק הבוררות משנת 1968, שלא נועד במיוחד להסדיר סכסוכים בין-לאומיים.

מה החוק משנה?

החוק החד מחליף הסדרים אלה בחוק המבוסס על חוק המודל של אונסק"ו, ומסדיר בייעודי את שלבי ההליך: הסכמה לבוררות, מינוי בוררים, ניהול הדיון, פסק הבוררות ואכיפתו.

מי מושפע?

חברות ישראליות הסוחרות עם גורמים בחו"ל, חברות זרות הסוחרות בישראל, עורכי דין העוסקים בבוררות בין-לאומית, בוררים ומוסדות בוררות

טיעונים בעד

• התאמה לסטנדרט בין-לאומי מקובל (אונסק"ו) עשויה להקל על ישראלים שסוחרים עם חו"ל ולעודד השקעות זרות.
• הסדרה ייעודית וברורה לסכסוכים בין-לאומיים במקום הסתמכות על חוק ישן שלא נועד לכך.

טיעונים נגד

• המעבר למסגרת חוקית חדשה עלול ליצור אי-ודאות זמנית עד שהמערכת תתרגל אליה.
• החוק עשוי להגביל את אפשרויות הערעור על פסקי בוררות, מה שעלול להקשות על צדדים חלשים יחסית.

רמת השפעה

השפעה בינונית

ההסבר נועד להנגשה בלבד ואינו ייעוץ משפטי. הנוסח המחייב: המקור הרשמי באתר הכנסת