חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 10), התשפ"ד-2023

החוק מאפשר לשר הביטחון להכריז על אדם זר כפעיל טרור גם בלי שגורם זר הכריז עליו קודם לכן, ומרחיב את ההגדרות של 'פעיל טרור' ושל 'נשק'.

מה המצב היום?

כיום, על פי חוק המאבק בטרור, הכרזה על אדם זר כפעיל טרור מותנית בדרך כלל בכך שגורם מוסמך מחוץ לישראל כבר הכריז עליו ככזה. בנוסף, ההגדרה של 'פעיל טרור' מתמקדת בחברי ארגון טרור, והגדרת 'נשק' אינה כוללת נשק שאינו תקין.

מה החוק משנה?

שר הביטחון יוכל להכריז באופן עצמאי על אדם זר כפעיל טרור גם בלי הכרזה קודמת של גורם זר. כמו כן, גם מי שמממן או מעמיד אמצעים לארגון טרור מוכרז ייחשב 'פעיל טרור' גם אם אינו חבר בארגון, וההגדרה של 'נשק' תכלול גם נשק לא תקין.

מי מושפע?

אזרחים זרים שעלולים להיות מוכרזים כפעילי טרור על ידי ישראל, גורמים המעורבים במימון או באספקת אמצעים לארגוני טרור, גם אם אינם חברים בהם, מערכת הביטחון והמשפט בישראל, ארגוני חברה אזרחית ופעילי זכויות אדם העוסקים בהגדרות טרור

טיעונים בעד

• ההרחבה מאפשרת לישראל לפעול מהר יותר מול איומים מתעוררים, בלי להמתין להכרזות של מדינות או גורמים זרים.
• ההגדרה המורחבת סוגרת פרצה שבה גורמים שמממנים טרור או מספקים אמצעים נמנעים מהגדרה כ'פעילי טרור' משום שאינם חברים פורמליים בארגון.

טיעונים נגד

• העברת הסמכות לידי שר הביטחון ללא צורך באישור גורם חיצוני עלולה להחליש את הבקרה ולהגדיל את הסיכון להכרזות שגויות או פוליטיות נגד אזרחים זרים.
• הרחבת ההגדרות עלולה לפגוע בפעילות הומניטרית לגיטימית ולהקשות על הבחנה בין סיוע אזרחי לבין תמיכה בטרור.

רמת השפעה

השפעה גבוהה

ההסבר נועד להנגשה בלבד ואינו ייעוץ משפטי. הנוסח המחייב: המקור הרשמי באתר הכנסת