חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023

החוק מעניק לצה״ל ולשב״כ סמכות זמנית לפרוץ למחשבים שמפעילים מצלמות נייחות, כדי לחסום גישה עוינת לתמונה שמופקת מהן במהלך מלחמת חרבות ברזל.

מה המצב היום?

ככל הנראה, כיום אין הסמכה מפורשת בחוק המאפשרת לצה״ל ולשב״כ לחדור למחשבים שמפעילים מצלמות נייחות לצורך חסימת גישה למידע הוויזואלי שלהן. פעולה כזו מצריכה, על פי רוב, הסמכה חוקית ייעודית.

מה החוק משנה?

ההצעה קובעת כי למשך שישה חודשים (עם אפשרות להארכה בשלושה חודשים נוספים) יהיה בידי צה״ל והשב״כ כוח לפרוץ למחשב שמפעיל מצלמה נייחת, אם יש חשש ממשי שהמידע הוויזואלי מהמצלמה מסכן את ביטחון המדינה או את רציפות התפקוד המבצעי של צה״ל בהקשר למלחמה.

מי מושפע?

צה״ל והשב״כ — מקבלים סמכות חדשה וזמנית, בעלים ומפעילים של מצלמות נייחות — עלולים להיות נתונים לחדירה למחשב שלהם, ארגוני זכויות אדם ופרטיות — עוקבים אחר השפעת החוק על הפרטיות, הציבור הרחב — בעיקר באזורים שבהם מותקנות מצלמות נייחות רבות

טיעונים בעד

• במהלך מלחמה, גורמים עוינים עלולים לנצל מצלמות נייחות כדי לאסוף מודיעין על כוחות צה״ל ולסכן חיי חיילים; הסמכה מפורשת מאפשרת פעולה מהירה וברורה לסיכול האיום.
• החוק מוגבל בזמן (הוראת שעה) ומותנה בקריטריון ברור של סיכון ממשי לביטחון המדינה, ולכן מספק כלי ממוקד לצורך דחוף מבלי להפוך להסדר קבע.

טיעונים נגד

• ההסמכה רחבה ועלולה לחול גם על מצלמות פרטיות של אזרחים (בתים, עסקים), ובכך לפגוע בפרטיות ללא כל פיקוח שיפוטי שמוזכר בתקציר.
• תהליך חקיקה מהיר בהוראת שעה עלול להקשות על בחינה מעמיקה של השלכות החוק על זכויות אזרחים, וליצור תקדים שישמש גם לאחר סיום המלחמה.

רמת השפעה

השפעה בינונית

ההסבר נועד להנגשה בלבד ואינו ייעוץ משפטי. הנוסח המחייב: המקור הרשמי באתר הכנסת