חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 70), התשפ"ד–2024

החוק נועד להתמודד עם העלאת מחירים באופן חריג ומשמעותי לאחר הכרזה על מצב חירום. מצב חירום מוגדר כאחד מאלה: מצב מיוחד בעורף, מצב של אירוע חירום אזרחי או מצב חירום שנקבע לפי חוק לשם התמודדות עם מחלה מידבקת מסוכנת. החוק קובע כי אם הוכרז על מצב חירום, ושר הכלכלה והתעשייה שוכנע כי יש חשש ממשי שעוסקים ינצלו את מצב החירום כדי להעלות מחירים של טובין ושירותים חיוניים, הוא רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר, להכריז הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום. החוק קובע כי בתקופת תוקפה של הכרזה זו עוסק לא יציע, יציג או ימכור לצרכן שירות או טובין המנויים ברשימה כאמור, במחיר העולה באופן ניכר וחריג על מחירו הממוצע בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום. לעניין המוצרים והשירותים שעליהם יחולו הוראות אלו, החוק קובע כי בתקופת תוקפה של הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן והממונה על התקציבים במשרד האוצר יהיו מוסמכים לקבוע רשימה של טובין ושירותים חיוניים, שתפורסם ברשומות, וכן יהיו מוסמכים לעדכן את הרשימה. רשימה זו תיקבע בהתחשב במאפייניו ובנסיבותיו של מצב החירום שעליו יוכרז. מחלוקת בין שני הגורמים הללו ביחס להכללת טובין או שירות מסוים ברשימה, תובא להכרעתו של נציג ציבור שימונה על ידי שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה, אך לא יהיה בכך כדי למנוע פרסום של רשימת הטובין והשירותים שיש לגביהם הסכמה. לצד איסור העלאת מחירים בעת מצב חירום נקבעו בחוק חריגים שבהם לא יראו עוסק שביצע את האמור לעיל כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת. לדוגמה: מקרים שבהם העלאת המחיר נעשתה לפי דין או לפי הסכם בין עוסק לצרכן, שנחתם טרם ההכרזה על מצב חירום או מקרים שבהם העלייה במחיר השירות או הטובין נובעת מהתייקרות העלויות שבהן העוסק נדרש לשאת כדי לספק את השירות או הטובין. לצורך אכיפת הוראות החוק הוסמך הממונה על הצרכן והסחר ההוגן להוציא צו מינהלי להפסקת הפרה לפי סעיף 21ג לחוק לעוסק שהפעיל השפעה בלתי הוגנת בנסיבות כאמור, וכן להטיל עיצומים כספיים על עוסק שיפר את הצו המינהלי. העיצום הכספי אותו מוסמך הממונה להטיל אינו סכום קצוב מהסכומים המנויים בחוק הגנת הצרכן, אלא שיעור מתוך מחזור המכירות של המפר.