חוק התקנים (תיקון מס' 19), התשפ"ד-2024

חוק זה כולל תיקונים משמעותיים בחוק התקנים ובפקודת היבוא והיצוא, שהעיקרי שבהם הוא יצירת מסלול חדש ואופציונלי לייבוא, ייצור ושיווק טובין המתאימים לדרישות רגולציות או דירקטיבות אירופאיות, כתחליף לחובה לעמוד בדרישות התקינה הישראלית. החוק כולל הסדר ייחודי בדין הישראלי, שמאפשר להחיל בישראל את הדין האירופי, כאשר הנוסח המחייב יהיה בשפה האנגלית. לצד זאת, החוק מחייב את משרד הכלכלה לפרסם לציבור תרגום מקצועי ומהימן של האסדרות האירופיות שיחולו בישראל, וכן לבחון באופן ספציפי כל עדכון של האסדרה, כך ששינויים שייערכו בה באירופה לא יאומצו באופן אוטומטי בישראל. בחוק מנויות האסדרות האירופיות – דירקטיבות ורגולציות אחרות – שיחולו בישראל מכוחו וכן התנאים להחלתן ומועדי התחילה שלהן. החוק מסמיך את שר הכלכלה והתעשייה להרחיב בצו את רשימת האסדרות, ובכלל זה נספחים ועדכונים שלהן, תוך אימוצן בלא כל שינוי, וזאת בשים לב לשיקולים הנוגעים לאפשרות האכיפה של ההוראות הכלולות בצו. באופן דומה רשאי השר, מיוזמתו או לפי בקשת שר אחר, לדחות את מועדי התחילה לאימוץ האסדרות השונות החלות בדין האירופי, לתקופות שלא יעלו במצטבר על שנה, בהתאם להיערכות ליישומן. לעומת זאת, הסרה של דירקטיבה, החלתה בשינויים או הוספת תנאים בה וכן דחיית מועדי התחילה לתקופה של מעל שנה, ייעשו בצו של שר הכלכלה, אך רק לאחר שקיבל את המלצת ועדת החריגים לכך. ועדת החריגים הוא גוף ממשלתי מייעץ, הפועל מכוח פקודת הייבוא והייצוא בהתאם לרפורמה בייבוא שאושרה בשנת 2021. בחוק קבועות הוראות המסדירות את אופן הפניה לוועדת החריגים ואת האפשרות לפנות להכרעת הממשלה לאחר החלטת ועדת החריגים, וכן המקרים בהם שר הכלכלה יהיה מוסמך לפעול אף בלא המלצה של ועדת החריגים. בחוק נקבעו החרגות למוצרים שונים, כגון: מוצרי מזון, רכב מנועי, וכל מצרך או תהליך עבודה שחל עליו תקן רשמי שעניינו בטיחות אש, למעט ציוד כיבוי מיטלטל שאינו מחובר חיבור של קבע למקרקעין או לבניין, חומרי כיבוי וגלאי עשן עצמאי. כמו כן נקבעו בחוק דרישות נוספות, מעבר לאילו של האסדרה האירופית המאומצת, ביחס למוצרים שיש בהם סכנה, כגון מכשירים המופעלים ע"י גז בישול (גפ"מ) או ביחס למוצרים שיש מקום לקבוע ביחס אליהם דרישות שונות בגלל תנאים ייחודיים בישראל המצדיקים זאת, כגון דרישות ביחס לריכוזי חומרים בנוזלי ניקוי למדיח כלים שעלולים לפגוע במי הקולחין, שבישראל, בניגוד לאירופה, נעשה בהם שימוש לצורך השקיית גידולים חקלאיים. בחוק קיימות גם הוראות שמטרתן להאיץ את תהליך התאמת החקיקה הישראלית לסטנדטים האירופיים, והן כוללות מנגנון ייחודי ותקדימי, לפיו שר הכלכלה יהיה מוסמך להוסיף בצו לתוספת השביעית לחוק, חקיקת משנה שהיא בתחום סמכותו של משרד אחר, ובכך לקבוע שלצד חיקוק בדין הישראלי, יחולו גם הוראות האסדרה האירופית, צו זה טעון אישור של ועדה מוועדות הכנסת שהנושא המוסדר הוא בתחום ענייניה. החוק כולל גם הקלות נוספות ללא קשר למסלול היבוא החדש, לדוגמא, יבואן או יצרן של דוגמאות שאינן מיועדות לשיווק והפצה לציבור, לא יידרש לעמוד בדרישות תקינה כלשהן. רוב הוראות החוק יכנסו לתוקף ב- 1 בינואר 2025, אך חלקן ייכנסו לתוקף מאוחר יותר.