חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024
תאריך הגשה
2025-08-14
כנסת
25
נושאים
עדכון אחרון
2025-08-14
הסבר פשוט
נוצר בסיוע AIהצעת החוק מאריכה את הוראות השעה לכליאת לוחמים בלתי חוקיים בזמן מלחמת חרבות ברזל, מקצרת חלק מהתקופות המרביות לכליאה ולמניעת מפגש עם עורך דין, ומחייבת מינוי מבקרים רשמיים למתקני הכליאה.
- מה המצב היום?
- חוק כליאת לוחמים בלתי חוקיים משנת 2002 מסדיר את כליאתם של מי שאינם זכאים למעמד שבויי מלחמה, וכולל הסדרים לביקורת שיפוטית, לפגישה עם עורך דין ולתנאי הכליאה. תיקון מס' 4 משנת 2023 האריך את תקופת הכליאה הזמנית בעקבות המלחמה.
- מה החוק משנה?
- תיקון מס' 2 מאריך את הוראת השעה עד ל-30 בנובמבר 2024, מקצר תקופות מרביות מסוימות (כליאה זמנית, מניעת פגישה עם עורך דין וביקורת שיפוטית), ומחייב את שר הביטחון למנות מבקרים רשמיים למתקני הכליאה – בהם יו"ר ועדת החוץ והביטחון, היועץ המשפטי לממשלה והפרקליט הצבאי הראשי – שיוכלו להיכנס למתקנים, לבדוק את תנאיהם ולהגיש דוחות.
- מי מושפע?
- לוחמים בלתי חוקיים מוחזקים בכלא, מערכת הביטחון ושירותי הביטחון המנהלים את הכליאה, מערכת המשפט – שופטים ועורכי דין, חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת והגורמים הממונים על הפיקוח
- טיעונים בעד
- הארכת הוראת השעה מאפשרת למערכת הביטחון להמשיך ולהחזיק חשודים במהלך מלחמה פעילה, כשקיים קושי מבצעי להשלים הליכי חקירה ומשפט בזמן קצר.
- מינוי מבקרים רשמיים בדרגת יו"ר ועדת חוץ וביטחון, היועץ המשפטי לממשלה והפרקליט הצבאי הראשי יוצר מנגנון פיקוח אזרחי-משפטי על תנאי הכליאה ומחזק את השקיפות.
- טיעונים נגד
- גם לאחר הקיצור, התקופות המרביות למניעת פגישה עם עורך דין ולעריכת ביקורת שיפוטית עדיין ארוכות מהנהוג במשפט פלילי רגיל, ועלולות לפגוע בזכויות נחקרים במהלך חקירה.
- ההסדר מעניק לרשויות גמישות רחבה להכריז על שינויים בתחולת החוק עם כל פעולה צבאית משמעותית, מה שעלול להוביל להרחבה הדרגתית של סמכויות חריגות גם אם המצב הביטחוני משתנה.
- רמת השפעה
- השפעה גבוהה
ההסבר נועד להנגשה בלבד ואינו ייעוץ משפטי. הנוסח המחייב: המקור הרשמי באתר הכנסת
הסבר עמוק על הצעת החוק
מבוסס על נוסח ה-PDF הרשמיבחר על איזה מסמך להפיק הסבר:
הפקת הסבר מפורט שנקרא ישירות מנוסח הצעת החוק, בעזרת AI.
השוואה בין גרסאות
נוצר בסיוע AIתקציר רשמי
מתוך אתר הכנסתחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב–2002, נועד להסדיר את כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, אשר אינם זכאים למעמד של שבויי מלחמה, בדרך העולה בקנה אחד עם מחויבויותיה של מדינת ישראל לפי הוראות המשפט הבין-לאומי ההומניטרי. בין שלל ההסדרים בחוק זה, נכללים גם ביקורת שיפוטית על כליאתו של לוחם בלתי חוקי, זכאותו לפגישה עם עורך דין וייצוגו ותנאי כליאתו. חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, מאריך את תקופת הכליאה הזמנית של לוחמים בלתי חוקיים, וקובע כי במקרה בו הודיעה הממשלה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על החלטה לפתוח במלחמה או על פעולות צבאיות משמעותיות לפי חוק-יסוד: הממשלה, רשאית היא להכריז כי אלו מצריכות תחולה של הוראות שונות בחוק. במסגרת תיקון מספר 2, הוארכה הוראת השעה לעניין התקופות המנויות בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, בין היתר לעניין משך הוראת כליאה זמנית, מועד ההבאה בפני שופט והתקופות שניתן למנוע בהן פגישה עם עורך דין, וכן לעניין דרגת הדרג הצבאי המאשר פעולות שונות לפי החוק, עד ליום כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024). כמו כן, קוצרו התקופות המרביות הקבועות בחוק, ובכלל זאת תקופת תוקפה של הוראת הכליאה הזמנית, התקופות הנוגעות למניעת מפגש עם עורך דין, והתקופה במהלכה ניתן לערוך ביקורת שיפוטית. זאת ועוד, נקבע כי בעת קביעתו של שר הביטחון מקום כליאה לטובת מימוש החוק, הוא ימנה מבקרים רשמיים למתקן כליאה מסוים, לחלק ממנו או באופן כללי לכל מתקן כליאה – ביניהם, יושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, היועץ המשפטי לממשלה והפרקליט הצבאי הראשי. מבקר רשמי כאמור רשאי להיכנס למתקן, לבדוק את תנאיו, ניהולו התקין והטיפול בכלואים, כשבסוף ביקורו יגיש דוח למפקד מיתקן הכליאה, שהתייחסותו תוגש בצירוף הדוח למספר גורמים, ביניהם שר הביטחון, הרמטכ"ל, היועץ המשפטי לממשלה ויושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. כמו כן, נקבעה חובת דיווח בעניין זה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וכי הכרזת הממשלה על שינויים בתחולתו של החוק בעקבות הכרזה על מלחמה, פעולה צבאית משמעותית או פעולות צבאיות אחרות, תעמוד בתוקפה עד ליום כ"ז באלול התשפ"ד (30 בספטמבר 2024).
ציר זמן
- הונח על השולחןטרם החל
- קריאה טרומיתטרם החל
- קריאה ראשונהטרם החל
- ועדהטרם החל
- קריאה שנייה-שלישיתטרם החל
- פורסם כחוקהושלם
יוזמים
הצעת חוק ממשלתית — הוגשה על ידי הממשלה.