דלג לתוכן הראשי
הנתונים מסונכרנים מ-API הרשמי של הכנסת. חלק מהחוקים עדיין ללא הסבר פשוט.
חוקWatch

חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 9), התשפ"ה–2025

פורסם כחוקהצעת חוק ממשלתית

תאריך הגשה

2025-04-09

כנסת

25

נושאים

דת ומדינה

עדכון אחרון

2025-04-09

הסבר פשוט

נוצר בסיוע AI

החוק מאפשר לרישום בין-לאומי של סימן מסחר להחליף רישום ישראלי, ובכך חוסך לבעלי סימנים הליכים כפולים.

מה המצב היום?
כיום, חברה שרוצה להגן על סימן המסחר שלה בישראל צריכה לרשום אותו בנפרד בישראל, גם אם היא רשמה אותו במדינות אחרות דרך פרוטוקול מדריד. על פי רוב, אם רישום בין-לאומי חיפה רק על חלק מהמוצרים שלגביהם נרשם הסימן בישראל, הוא לא יכל להחליף את הרישום הישראלי.
מה החוק משנה?
החוק קובע שרישום בין-לאומי יחליף את הרישום הישראלי אוטומטית, גם אם הוא חל רק על חלק מהמוצרים, והחלפה תירשם בפנקס רק אם בעל הסימן יבקש זאת. ההוראות חלות גם על בקשות תלויות החל מ-1.2.2025.
מי מושפע?
בעלי סימני מסחר הפועלים במספר מדינות, עורכי פטנטים ומשרדי קניין רוחני, רשם סימני המסחר ומשרד המשפטים, מתחרים עסקיים שצריכים לבדוק סימני מסחר רשומים
טיעונים בעד
  • חיסכון משמעותי בזמן ובעלויות לבעלי סימנים, שכן הם לא צריכים לנהל רישום נפרד בישראל בנוסף לרישום הבין-לאומי
  • התאמה לנורמות הבין-לאומיות מקלה על חברות ישראליות להגן על מותגים שלהן בחו"ל ולמשוך השקעות זרות
טיעונים נגד
  • ההחלפה האוטומטית עלולה לפגוע ביכולת של גורמים מקומיים להתנגד לרישום שלא נבחן לעומק בישראל
  • רישום שמחליף רישום לאומי מבלי לעבור בדיקה ישראלית עלול להקשות על צדדים שלישיים להגן על זכויותיהם
רמת השפעה
השפעה בינונית

ההסבר נועד להנגשה בלבד ואינו ייעוץ משפטי. הנוסח המחייב: המקור הרשמי באתר הכנסת

הסבר עמוק על הצעת החוק

מבוסס על נוסח ה-PDF הרשמי

בחר על איזה מסמך להפיק הסבר:

הפקת הסבר מפורט שנקרא ישירות מנוסח הצעת החוק, בעזרת AI.

השוואה בין גרסאות

נוצר בסיוע AI

תקציר רשמי

מתוך אתר הכנסת

מטרת החוק המתקן היא להתאים את הוראות פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב–1972, למחויבויותיה הבין-לאומיות של מדינת ישראל הנובעות מהפרוטוקול המתייחס להסכם מדריד בנוגע לרישום בין-לאומי של סימני מסחר (להלן – פרוטוקול מדריד), שישראל היא מדינה חברה בו. פרוטוקול מדריד קובע הליך לרישום בין-לאומי של סימני מסחר, שבהתאם לו בעל הסימן רשאי להגיש למשרד הבין-לאומי של הארגון הבין-לאומי לקניין רוחני בקשה אחת לרישומו של הסימן, ולרשום את סימן המסחר על סמך אותה בקשה בכל המדינות החברות בפרוטוקול כפי שביקש. לאחר רישום סימן המסחר הבין-לאומי, בעל הסימן יכול לעשות פעולות שונות בסימן, כגון שינוי הבעלות בו, באופן מרוכז דרך המשרד הבין-לאומי. מכאן, שרישום סימן מסחר בהתאם להוראות הפרוטוקול חוסך לבעל הסימן זמן ומשאבים משמעותיים. החוק המתקן מתאים את הוראות הדין הישראלי לפרשנות חדשה להוראות פרוטוקול מדריד, שעוגנה בתיקונים לתקנות מכוח הפרוטוקול, בכך שהוא קובע שרישום סימן מסחר בין-לאומי יבוא במקום רישום סימן המסחר הלאומי-הישראלי, גם אם סימן המסחר הבין-לאומי רשום, לעניין ישראל, רק לגבי חלק מהטובין שלגביהם רשום הסימן הלאומי, וזאת לעניין אותם טובין. בנוסף, ובהתאם להוראות פרוטוקול מדריד, החוק המתקן קובע כי ציון החלפה זו בפנקס סימני המסחר ייעשה לבקשת מי שסימן המסחר הלאומי רשום על שמו. הוראותיו האמורות החוק של המתקן, המיטיבות עם ציבור בעלי סימני המסחר, נכנסו לתוקף ב-1.2.2025, כנדרש לפי התיקונים מכוח הפרוטוקול, והן חלות גם לגבי סימן מסחר בין-לאומי שבמועד האמור הייתה תלויה ועומדת לגביו בקשה המייעדת את ישראל.

ציר זמן

  1. הונח על השולחןטרם החל
  2. קריאה טרומיתטרם החל
  3. קריאה ראשונהטרם החל
  4. ועדהטרם החל
  5. קריאה שנייה-שלישיתטרם החל
  6. פורסם כחוקהושלם

יוזמים

הצעת חוק ממשלתית — הוגשה על ידי הממשלה.

מקורות רשמיים(7)