חוק משק הדלק (קווי תשתית), התשפ"ו-2026

החוק נועד לאפשר לבעל מיתקן דלק תת קרקעי, כלומר מי שמקים או מפעיל מיתקן דלק תת קרקעי (להלן – מיתקן), שהקמתו הותרה בתכנית שאושרה לפי חוק התכנון והבנייה, או מי שפועל מטעמו, להיכנס למקרקעין שבהם נמצא המיתקן לשם ביצוע פעולות שונות הנדרשות להקמה, הפעלה או תחזוקה של המיתקן. זאת, מאחר שהספקת הדלק בישראל מתבצעת ברובה באמצעות מערכת של צנרת תת–קרקעית, העוברת לכל אורך המדינה במקרקעין שונים, שלרוב אינם בבעלותם של בעלי המיתקנים. בין היתר, החוק מאפשר לבעל המיתקן לערוך מדידות לצורך תכנון והקמת המיתקן, לבנות או להציב את המיתקן, לסלק אבן, אדמה ועץ המפריעים להקמת המיתקן, לחפור תעלות תת קרקעיות, לערוך סיורים ותצפיות ולבצע בדיקות של המיתקן וכן לעבור ברכב גם במקרקעין סמוכים. החוק קובע שכניסה למקרקעין לצורך ביצוע פעולות כאמור תותנה במתן הודעה מראש לבעל המקרקעין, ולעניין מקומות המוחזקים בידי מערכת הביטחון – יידרש גם אישור מראש של הגוף המוסמך לכך לפי דין לגבי אותו מקום. עם זאת, החוק קובע אפשרות לבצע פעולה דחופה במקרקעין אף ללא מסירת הודעה מראש לבעל המקרקעין, במקרי חירום שבהם בעל המיתקן סובר כי ביצוע הפעולה דחוף לשם מניעת סכנה לחיי אדם, לסביבה או לשם מניעת נזק משמעותי לרכוש, ואולם, אפשרות זו לא תחול לעניין מקום המוחזק בידי מערכת הביטחון. כמו כן, החוק קובע מנגנון של השגה למנהל מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות במקרים בהם בעל המקרקעין מתנגד לביצוע העבודות, וכן קובע אפשרות ערעור על החלטתו של המנהל לבית המשפט. נוסף על כך, החוק קובע שבעל מיתקן יחויב לבצע את הפעולות במקרקעין בזהירות, תוך מניעת נזק והשבת המצב לקדמותו, וכן יחויב בתשלום פיצויים לבעל המקרקעין ככל שייגרם נזק למקרקעין.